"את לא מחליטה עליי!!!" – הבחירה אצל ילדים בגיל הרך:

בימים אלו ישנו עיסוק סביב מערכת הבחירות בישראל. באמצעי התקשורת השונים מעודדים אותנו המבוגרים לממש את זכות הבחירה שלנו ולנסות ולהשפיע על עתידנו.

זכות הבחירה והחופש לבחור הינה זכות חשובה אצל האדם. אנו עושים בה שימוש יומיומי בהחלטות קטנות וגדולות בחיינו. בתהליך קבלת החלטות, אנו לומדים על קונפליקט (למשל, לבחור בין שתי בחירות מנוגדות), התבוננות על עמדת האחר (אחרים חושבים אחרת או בוחרים שונה ממני), על אחריות ( התמודדות עם תוצאות הבחירה שלי) וכישורים נוספים המסייעים לנו להיות חלק מתוך חברה.

כיצד יכולת זאת מתגבשת? שורשיה נעוצים בילדות והיא יכולת שמשתכללת ככל שאנו גדלים, מתפתחים ומתנסים.

תינוקות ופעוטות שואפים מגיל צעיר מאוד לעבר תהליכים של עצמאות, נפרדות ויצירת אישיות ייחודית משלהם. התינוק שמתחיל לזחול וללכת, מתרחק פיזית מהוריו ומתחיל לחקור את העולם בכוחות עצמו. במהלך החקירה הוא מגלה דברים רבים על עצמו: מה הוא מסוגל לעשות (למשל, לבנות מגדל מקוביות, לרוץ, לאכול בכוחות עצמו וכיו"ב), מה מידת השפעתו על העולם (למשל: איך אמא מגיבה שאני זורק צלחת לרצפה, רוצה לעלות על כיסא גבוה וכיו"ב). דרך גילוי העצמאות וההתרחקות מההורים, ילדים מגלים מי הם- מה הכוחות שלהם, החולשות והרצונות שלהם, שעשויים להיות שונים משל ההורים. כך הם בונים בהדרגה את הזהות האישית שלהם. על מנת שילד יצלח שלב זה, ההורים צריכים לאפשר מרחב חקירה. מרחב החקירה צריך לאפשר התנסויות של בחירה ולעודד סקרנות ובניית תחושת מסוגלות, כמובן תוך התייחסות לכללים שנועדו לשמור על הילד וליצור מרחב בטוח לחקירה.

זהו שלב המאופיין לעיתים במאבקים בין ההורה לילדו סביב מה מותר ומה אסור. מחד, נדרש מאיתנו ההורים לסייע לילד להפנים כללים, אשר ישמרו על ביטחונו ויאפשרו לו להשתלב בחברה (לא לגעת בחשמל, לא לרוץ לכביש, לא לחטוף), אך גם יהפכו אותו לילד בטוח בעצמו, סקרן, עצמאי ונכון להתנסות בעולם (להצליח לטפס על מתקן בגן שעשועים, לבנות ארמון בחול וכד').  מצב זה מעורר שאלות רבות בקרב ההורים לגבי מידת מתן חופש הבחירה במצבים שונים- כמה לאפשר ו"לשחרר" וכמה להגן ולשמור. האם לאפשר לשחק בחול כי עשוי להכניס לפה? האם לאפשר לטפס על המגלשה או שעשוי ליפול? ועוד ועוד.

כיצד משלבים שני קצוות אלו- החופש לבחור לעומת חינוך לאחריות? אי אפשר ללמד ילד אחריות מהי מבלי שילמד לחוש בתוצאות בחירותיו (כמובן תוך שמירה על ביטחונו הפיזי). בדרך זו, הוא ילמד לבחור ולקבל את האחריות לבחירות, שהם בהמשך גם  הבסיס של חיים דמוקרטיים. למשל, מה יקרה לי אם אחטוף צעצוע לחבר בגן? מה יקרה אם אזרוק את האוכל לרצפה? ועוד ועוד. ההתנסות בתוצאות המעשים יום יום, היא זו שמלמדת את הילד לבחור בדרך הנכונה לו ככל שילך ויתבגר.

כיצד יכול המבוגר לסייע לילד לבחור?

  • בתהליך הבחירה, שותפים המבוגר (הורה/גננת) והילד.  המבוגר הוא זה אשר מופקד על  החינוך לבחירה. על ההורה לקחת בחשבון שלצד התועלת של בחירה יש גם תוצאה שהילד יצטרך לשאת בה ולעיתים, גם ההורה.  (למשל, לשאת את בכיו של הילד שבחר להתעכב בגינת המשחקים ולא הספיק לצפות בתוכנית האהובה עליו). 
  • בחשיבה שלנו לגבי מצבים שיועמדו לבחירה ניקח קודם כל בחשבון את גיל הילדים. בחירות  צריכות להיות מותאמות לגילם של הילדים, רמת ההבנה שלהם הבדלים בין אישיים. על כן, לא נאפשר בחירה במצבים שילדים, בשל גילם או גורמים אחרים, לא יכולים לשאת בתוצאות בחירותיהם.
  • תהליך הבחירה אצל ילדים דורש ניתוח מצבים וחשוב להקנות להם כלים לבחור, למשל לשוחח על החלופות (יתרונות וחסרונות) לפני שהילד בוחר ומודעות לתוצאות של בחירת הילד אותן יוכל לשאת. לדוגמא, אם ילד רוצה לבחור מתנה ליום ההולדת ומתלבט בין מספר מתנות ההורה יכול לסייע לו לחשוב איזה מתנה כדאית מבחינתו (במה ישחק הכי הרבה, אם לילד חשוב מאוד לשחק עם חברים – האם המתנה שיבחר יוכל לשחק בה עם עוד ילדים וכו). דרך הדיון על החלופות הילד לומד מה משמעות הבחירה (התמורה לעומת המחיר) ועל עצמו (למשל העדפות, ערכים וכו').
  • חשוב שההורה ייתן לילד בחירה במסגרת גבולות המקובלים על ההורה. למשל, אם הורה שואל את הילד במה אתה רוצה לצבוע והילד בוחר בצבעי גועש, וההורה אינו פנוי או רוצה להתעסק בלכלוך, מוטב שההורה לא יציע בחירה פתוחה, אלא ישאל "אתה מעדיף לצבוע בטושים או בעפרונות צבעוניים?".
  • חשוב לאמן ילדים לבחור בחירות פתוחות וסגורות. בחירה פתוחה מאפשרת יוזמה ועידוד לחשיבה (למשל, מה אתה רוצה לעשות אחר הצהריים?) לעומת בחירה סגורה שנותנת מספר אלטרנטיבות מצומצמות (אתה רוצה ללכת לגינת המשחקים או לצייר?)
  • ישנם מצבים, שבהם העמדת מצב לבחירה עלולה לפגוע בילדים אחרים ובמרקם החברתי של המסגרת המשפחתית או של המסגרת החינוכית ולכן ,חשוב להימנע ממתן בחירה במצבים שעלולים להשפיע לרעה על אנשים אחרים (למשל, האם להביא חטיף לגן).
  • ישנם מצבים שכוללים קבלת החלטות קריטיות לחיי הילד והמשפחה. במצבים אלה, ניתן לשוחח עם הילד ולשמוע את עמדותיו, אבל ההחלטה צריכה להתקבל בסופו של דבר על ידי ההורים (למשל, נשמע את עמדותיו של הילד אם רוצה להישאר בגן או לעלות לכיתה א, אך ההחלטה היא של ההורה).
  • יש מצבים בהם לא ניתן לילד בחירה כלל! (למשל, מצבים שעשויים לפגוע או לסכן אותו או אחרים).

לסיכום: בחירה היא חלק מהותי בחיינו וטיפוח יכולת הבחירה אצל ילדים חשובה לפיתוח הזהות העצמית והעצמאית של הילד לצד פיתוח עמדה אחראית הלוקחת בחשבון את תוצאות המעשה עצמו ומתחשבת בסביבה מאידך. זוהי יכולת המתפתחת עם סיוע ותיווך של ההורה ולנו יש חלק חשוב בסיוע לילדים לבחור באופן מושכל.

בהצלחה

 תכנית מעג"ן קש"ת -  שפ"ח רחובות