אכילה בררנית בגיל הרך

 

אכילה הינה תהליך חיוני קיומי שכל תינוק מקיים מרגע הלידה. לאורך השנים הראשונות לחיים. תהליך האכילה מחייב את הילד להתנסות, להתמודד עם שינוי ולהסתגל.בתחילה התינוק מואכל על ידי אימו באופן פסיבי ובלעדי, לאט לאט תהליך האכילה הופך מפסיבי לתהליך שיש בו שותפות, כאשר התינוק מאותת לאם על רעב ושובע. בהמשך, התינוק נחשף לאכילת מוצקים בתהליך שיש בו שילוב בין אכילה פאסיבית לאכילה עצמאית.במקביל, התינוק נדרש להתמודדות עם שונות במרקם, בטעם ובאופן ההאכלה,בסופו של תהליך האכילה בגיל הרך נצפה לאכילה עצמאית, תוך קשיבות למנגנוני רעב ושובע, לצד אכילה מאוזנת ומגוונת בהתאם לצרכי הגוף.

"אבל הילד שלי לא אוכל כלום!"     

תופעה התפתחותית מוכרת הינה בררנות באכילה, המטרידה הורים רבים. לפי מחקרים בן 10%-30% מההורים מתארים את ילדם כבררן, בהשוואה לתפיסה האישית ההורית של אכילה מותאמת.אכילה בררנית מאופיינת בחוסר נכונות לאכול מזונות לא מוכרים או לנסות מאכלים חדשים, צמצום סוגי המאכלים, או העדפה למזון בטעם או מרקם מסוים. בררנות באכילה עלולה לגרום להתעסקות רבה סביב האוכל, מאבקי כוחות ועלולה להוביל לחסרים תזונתיים.זיהוי, וטיפול נכון בגיל צעיר חיוניים למניעת השלכות לטווח הרחוק.ילד שאינו אוכל כמות מספקת מקבוצות המזון השונות, מעורר בקרב ההורה מצוקה ודאגה, בנוסף עלול להציף רגשי אשמה.

אז מה עושים?

ילדים זקוקים לשגרה, לסדר יום קבוע ומאורגן המאפשר רגיעה ונינוחות. יצירת שגרת קבועה סביב הארוחות תסייע לשיתוף הפעולה וההיענות של הילד: זמני ארוחות קבועים בסדר היום

• משך ארוחה של 30-40 דקות
• שמירה על מרווח בין הארוחות שתאפשר לילד לפתח תחושת רעב
• מומלץ להקפיד על ארוחה ללא הסחות דעת בכדי שהילד יהיה ממוקד באכילה ופנוי להתנסות. נמנע מטלוויזיה, פלאפון, טאבלט ועוד.

לפני הארוחה- הילד כשותף

מומלץ לשתף את הילד בהתאם לגילו בהכנות לקראת הארוחה- בחירת המאכלים, עריכת שולחן, הוצאת פריטים מהמקרר, מריחה על פרוסה, קילוף ירקות ועוד,השותפות יוצרת הזדמנות לגעת, להריח, לטעום ולהתנסות במאכלים חדשים שיתר בני המשפחה אוכלים בארוחה.

בזמן הארוחה- ההגה בידיים של הילד

• בכל ארוחה נציע 2-3 אפשרויות בכדי לאפשר תחושת שליטה ולהגביר שיתוף פעולה. על האפשרויות לכלול מזונות שהילד אוהב (טעם, מרקם או צבע) ומזונות חדשים.
• במידה והילד לא רוצה לאכול, נכבד את רצונו כי ייתכן ואינו רעב.
• מומלץ לא להציע מזונות נוספים, לשם ההבנה כי יש כללים ברורים בהתנהלות הארוחה

השתתפות בארוחה משפחתית

• ארוחה משפחתית הינה הזדמנות לילד להיחשף לבני המשפחה כמודל להקשבה למנגנון רעב ושובע, התנסות במאכלים חדשים, אכילה מאורגנת ועוד.
• ארוחה משפחתית לרוב מזמנת מגוון רחב יותר של סוגי מאכלים, ריחות, צבעים ומרקמים.
• בארוחה משפחתית הילד יתנסה בחשיפה מדורגת למאכלים חדשים על ידי העברת הצלחת המרכזית לבן משפחה אחר ובהיסח הדעת התמודדות עם ריח ונגיעה קלה במזון.

ארוחה מזמינה ונגישה

• יש לארגן את המאכלים על השולחן בצלחות מהם הילד יוכל לקחת מאכלים באופן עצמאי.
• מראה האוכל הינו החוויה החושית הראשונה עם המאכל החדש, לכן מומלץ להגיש באופן אסתטי ונעים.
• מומלץ לגוון באופן ההגשה בכדי למשוך את עינם של הילדים: חביתה וירקות לארגן בצורה של חיוך, הגשת לחם כצנים, רצועות או קוביות ועוד.

חשיפה חוזרת

• תהליך התנסות במאכל חדש אינה מיידית אצל הילד הבררן ולכן יש צורך בחשיפה חוזרת ונשנת.
• נגיש במשך שבועיים מאכל אחד חדש נוסף בארוחת הצהריים, והילד יבחר האם לטעום ומתי.
• נשתדל להימנע מהפעלת לחץ על הילד לטעום, אלא לאפשר סקרנות טבעית ופתיחות לטעם בקצב אישי. 
• בתאבון!

כתבה: הודיה מעודד, מרפאה בעיסוק ומעג"ניסטית בצוות מעג"ן קשת- השרות הפסיכולוגי החינוכי התפתחותי – עירית רחובות