יחזקאל הרמלך
יחזקאל בן משה ודבורה קניקסברג, נולד בשנת 1932 ברחובות. את לימודיו היסודיים סיים בבית ספר עממי (סמילנסקי) בעיר, והמשיך בתל אביב בגימנסיה הריאלית בלפור ובבית הספר למינהל עסקים.
בשנת 1968 מונה למנכ"ל קופת חולים עממית, ולאחר חמש שנים בתפקיד מונה למנכ"ל קופת חולים מאוחדת (בתפקיד זה שימש עד 1978).
הרמלך נבחר בשנת 1978 לתפקיד ראש העיר, לראשונה בשיטת הבחירה האישית.
פעילותו כראש עיר כללה תחומים רבים:
בינוי ופיתוח - במהלך שנות כהונתו עברה העיר תנופת בינוי ופיתוח נרחבת, ועוצבה תוכנית מיתאר מודרנית. בשנות השבעים בנו ברחובות על-פי "תנאים זמניים" עם יעד אוכלוסין של 200.000 תושבים לשנות האלפיים. בשלהי שנות השבעים פג תוקפם של "התנאים הזמניים", והעיר נכנסה להקפאה פיזית קשה שלוותה בתופעות חברתיות וכלכליות חמורות ביותר. הרמלך דאג (אפריל 1981) להפקדתה של תכנית מיתאר (רח/2000) עם יעד אוכלוסין של 100.000 תושבים. הושקעו מאמצים כספיים, ארגוניים והנדסיים רבים בהתמודדות עם ההזנחה של התשתיות בתקופת "התנאים הזמניים". קילומטרים רבים של קווי ביוב הונחו בחלק הצפון-מערבי של העיר (בשיתוף המחלבות החדשות של תנובה), בחלק המערבי (בשיתוף חברת דיור) ובחלק הצפון מערבי (בשיתוף עם מכון וייצמן). הורחבו הכניסות בצפונה ובדרומה של העיר, וכך גם דרך יבנה ורחוב רוז'נסקי. צמתים רבים רומזרו, מעקות הברזל הוסרו והחלו עבודות פיתוח לבניית שתי שכונות חדשות- "נוה עמית" עם 100 יחידות צמודות קרקע ו"גבעת האהבה" עם כ-500 יחידות דיור מגוונות. כמו כן, נערכו עבודות פיתוח לבנייה עצמית בכפר גבירול, בקריית משה ובשיכון הוותיקים. נקבעו סטנדרטים גבוהים לאופי הבנייה והפיתוח הסביבתי והושם דגש על חזות הבנייה ויופייה.
חינוך ותרבות- עוצבה תוכנית אב למערכת החינוך לשנות האלפיים, ונערכה בה רפורמה משמעותית לחיזוק האינטגרציה. הוקמו 6 בתי-ספר חדשים, גני ילדים ומעונות יום, מספר רב של משפחתונים שרחובות היתה בין הראשונים להקמתם. מבנה חטיבת ביניים חדש הוקם בשנת 1981 בדרום מערב העיר והועמד לרשות ביה"ס אורט. המבנה הישן של אורט הועמד לרשות מכללה לחינוך מבוגרים. אולם ביל"ו שופץ, בית "יד לבנים" שודרג והפך לאולם אירועים עם 300 מקומות, הועמדו לרשות הציבור מבנים רבים: מרכז יום לקשיש, "בית החמישה", "בית אילן", "בית ניצן", "בית מיכל", הוסטל למפגרים, מעון יום ע"ש לימן לילדים חריגים ו"מעש". כמו כן, העיר נהנתה ממגוון עשיר ואיכותי של פעילויות תרבות ואומנות.
בתקופת כהונתו זכתה העיר בפרסים ארציים בתחומי החינוך, המנהל והמשק, התכנון האורבני והבטיחות בדרכים.
לאחר שסיים את תפקידו כראש העיר שימש הרמלך בשורת תפקידים מגוונים, ביניהם:
מנכ"ל משרד הכלכלה והתכנון, ראש המנהלה לפרויקטים לאומיים במשרד ראש הממשלה, דירקטור בחברת חשמל לישראל (יו"ר), מכון וויצמן למדע ויד חיים וויצמן, בנק לאומי לישראל ומנרב אחזקות.
עמד בראש ועדות בינמשרדיות וציבוריות ותוכניות ביצוע לאומיות, בהן קביעת אזורי עדיפות לאומית, חבר ועדה לבדיקת מס רכוש, עמד בראש הוועדה הציבורית לאיחוד רשות שמורות הטבע ורשות הגנים הלאומיים במשרד לאיכות הסביבה, חבר בוועד האולימפי ומועצת ההימורים וכן תפקידים רבים נוספים.
שימש במשך שנים רבות כיו"ר עמותת על"ה ברחובות (העמותה למען המבוגר) - " כל שנעשה בעמותה ויש עוד הרבה לעשות, לא היה אפשרי לעשות ללא המתנדבים הנפלאים שלצדי, ובלי התשתית שהשאירו לי קודמי" ( שנת 2010 במלאות שנה לתפקידו), וכן שימש כחבר הוועדה לבדיקת מינויים בכירים (ועדת שפניץ), חבר הנהלת יד חיים וייצמן ונאמן מכון וייצמן למדע בחברת "ידע" של מכון וייצמן.
הרמלך הינו אב לדביר, גיא ורם והיה נשוי לשולה (שולמית) לבית זינגר ז"ל.
האוסף האישי של יחזקאל הרמלך הופקד בארכיון העיר.