אם אני אינני אני - מי אני

משמעות התחפושת בתקופה הקורונה ,חג הפורים מתקרב ולאחר שנה של סגרים ומתח, כולנו מצפים להקלה ושחרור ומקווים לרגע אחד של הפוגה.
יתכן שכבר בחרתם תחפושת ואולי אפילו הצלחתם כבר לקנות אותה. עם זאת, לצד ההתרגשות שלנו כהורים, כדאי שנהיה מודעים לחוויית הילדים של חוסר יציבות וחוסר וודאות ממושכת שחוו השנה. יתכן שחוויה זו תשפיע על רצונם להתחפש.כדי להבין את הרתיעה מהתחפשות בגיל הרך ננסה להבין את משמעות ההתחפשות.

התחפשות משמעה שינוי דמות, שינוי צורה

בימי השגרה אנו משדרים לילדינו יציבות, דואגים לדמויות מוכרות וחושפים אותם בהדרגה לכל דבר חדש שאינו מוכר. והנה באים ימי הפורים וסביבת הילד הופכת צבעונית ורועשת, הגן מקושט בדמויות חדשות שאינן מוכרות, מוסיקה מנוגנת בקול חזק, כולם הופכים את עורם ומשתטים, מסיכות ופרצופים מוזרים ולעיתים רבות אף מפחידים ניבטים מכל עבר. לפתע פתאום ביום אחד סביבת הילד המוכרת משתנה שינוי מהותי. שינוי כה מהותי במראות, קולות וצורות עלול לגרום לבהלה אצל הילד הצעיר. 
עבור הילד, זהו מהפך מהמוכר - ללא מוכר, מהגלוי - לנסתר, מההדרגתי - לפתאומי, מהרגוע- לרועש. זוהי חוויה שעלולה להוות עבור חלק מהילדים, מקור למצוקה.

התחפשות משמעה שינוי זהות

חג הפורים במהותו הינו חג של "ההיפך" ממי שאני, אולם עניין זה אינו נתפס על -ידי הילד הצעיר. הזהות העצמית אצל ילדים צעירים עדיין אינה מגובשת ועיצוב ה"אני" נמצא בראשית דרכו. לכן, קשה להיות "דמות" אחרת או להבין את משמעות ההנאה מהתחפושת. חשוב לציין כי ככל שהיכולת הסימבולית והמשחק הסוציו-דרמטי מתפתחים, ילדים יכולים להנות מחוויית ההתחפשות, כי הבנתם גדלה. אך נדרשת ערנות ורגישות מצד המבוגר כדי לראות איפה ילדיהם נמצאים בהתפתחות הזו ואיך הם מרגישים עם שינוי הדמות. לילדים שנרתעים משינוי הדמות, אפשר להציע ללבוש או להחזיק רק פריט אחד שיסמל את הדמות. לא חייבים להראות בדיוק כמו הדמות ולהתחפש עד שלא נזהה את עצמנו. אפשר להסתפק באביזר אחד מייצג (למשל: שרביט או כתר למלך, כנפיים לפיה, חדק לפיל, או זנב לחתול).

עומס גירויים

החוויה החושית בפורים מוגברת. הרעש, ההמולה, שלל הצבעים ותחושת התחפושת והמסיכה על הגוף עלולים לגרום לעומס גרייה. במצב של עוררות רגשית גבוהה, כפי שילדים רבים חווים בתקופה האחרונה, יתכן שהרגישות לעומס גירויים תהיה גבוהה יותר.חשוב להיות עירניים לכך ולא לכעוס על הילדים שלא רוצים ללבוש את התחפושת או נבהלים מההמולה.

הבחנה בין דמיון למציאות

יום ההתחפשות עשוי לעורר גם פחדים טבעיים.למשל, פחד מדמויות דמיוניות. לצד דמיון שמאוד מתפתח בגיל 3, היכולת להבדיל בין דמיון למציאות עוד לא שלמה. (גרזן או מפלצות "בכאילו" אינן "מצחיקות", אלא עלולות להחוות כ"באמת").הילד שעדיין לא מבחין בין מציאות לדמיון מגיב למחשבה שלילית במצוקה ממשית. מחשבות על מכשפות, גנבים, מחבלים ומפלצות עשויות לרדוף את הילד בזמן ערות ולשוב ולהפחיד בשעות הלילה כשהוא מרגיש מבודד ופגיע במיוחד. מאמצי השכנוע שאין סכנה נשקפת או שאין מפלצת- לא יעזרו, מאחר שבגיל זה אין לילדים את היכולת להבין את ההבדל בין תחושותיהם ומחשבותיהם לבין המציאות.
לעתים יכולים המבוגרים "להשתמש" בדמיון הילד לטובת פתרון דמיוני שירגיע. למשל, עבור ילדים שמביעים מצוקה רבה יותר בתקופה האחרונה עקב מגפת הקורנה, נוכל להשתמש בדמיון לטובה ולבחור עם הילד תחפושת שתעזור "להילחם" בקורונה ותיתן לילד כוחות.

חווית שליטה

בתקופת הקורונה ילדים רבים חווים אובדן של תחושת היציבות בחייהם, ובחירת תחפושת יכולה לאפשר להם חווית שליטה, לפחות בתחום אחד בחייהם, אם יתאפשר להם להחליט האם להתחפש, ולאיזו תחפושת.אפשרו להם את חופש הבחירה.

אז מה כדאי לעשות כדי לסייע לילד להתחפש "ולשנות צורה"?

  • אם התחפושת שנבחרה ( בהסכמת הפעוט /ילד או ביוזמתו) כוללת צביעת הפנים, (כמו ליצן או "שוטר עם שפם" ) כדאי להקפיד על כמה כללים: עימדו מול המראה וציבעו בשלבים. אחרי כל קטע תנו לילד זמן להתבונן ולהתרגל לדמות המשתקפת.
  • תחפושות פשוטות, נוחות ומינימליסטיות די בהן כדי שהילד ירגיש את חווית ההתחפשות. תחפושת נוחה מאפשרת לילד חופש תנועה כמו גם יכולת לפשוט את הבגד.
  • ילדים שחוששים משינוי מהותי במראם, יכולים להסתפק באביזר מייצג.
  • מומלץ לתת לילד את האופציה להתחפש, למדוד ולשחק בתחפושת כשבוע לפני "הרגע" המכריע. כך תוכלו למנוע משברים או התנגדויות של הרגע האחרון (מה שמוכר ונוח - עשוי להיות חביב ופחות מאיים).
  • תנו לילד לשנות ולהתחרט גם לגבי תחפושת שהוא "רצה בה". זהו חגו של הילד. נחשוב שגם התנהגותו היא חלק מאווירת ה"נהפוך הוא".
  • במקרה שילדכם נבהל או נרתע מתחפושות של אחרים, אפשר לתת לו להישאר לידכם וכן להראות לו מי זה מאחורי המסכה.
  • בנימה אופטימית: כבר שנה שכולנו מדברים על מסכות, כחולות, ורודות, שחורות או שקופות, על הפה והאף, מסכות שמגינות עלינו ממחלה. סוף-סוף חוזרות אלינו המסכות הנעימות והמצחיקות, וזו הזדמנות מצוינת להכין יחד מסיכות ממגוון חומרים, צורות וצבעים. חווית ההכנה המשותפת תגביר תחושה של שליטה ותעזור לראות במושג המסכה כמשהו חיובי ונעים.
חג פורים שמח!
כתבו: צוות מעג"ן קשת - השרות הפסיכולוגי החינוכי התפתחותי – עירית רחובות: כרמית זיו- פסיכולוגית התפתחותית חינוכית, חן ירדנאי- קלינאית תקשורת, תמר מעין-  פסיכולוגית חינוכית.