כלבים
חיסון כלבת ורישיון: על פי החוק יש לחסן כל כלב החל מגיל 3 חודשים כנגד מחלת הכלבת ולחדש חיסון זה מידי שנה. כמו כן יש להשתיל בגופו של הכלב במועד החיסון הראשון שבב אלקטרוני לזיהוי הפעיל למשך כל ימי חיי הכלב. מידי שנה במעמד חיסון הכלב יש לשלם אגרת רישיון אשר גובהה משתנה בהתאם לגיל הכלב, והאם הוא מעוקר או לא (ראה מחירון).החזקת כלב ללא חיסון ורישיון דינם קנסות בגובה 2000 שקל (במקרה של כלב מגזע מסוכן גובה הקנס הוא 5000 שקל).
ניתן לחסן את הכלב בשירות הווטרינרי (לא נגבה תשלום נוסף על אגרת הרישיון) או במרפאות פרטיות תמורת תשלום נוסף.כלב ברשות הרבים: על פי החוק כלב מוחזק ברשות הרבים על ידי אדם המסוגל לשלוט בו וכשהוא קשור לרצועה. אין חובת זמם לכלב ברשות הרבים מלבד לכלבים שהוגדרו ככלבים מגזע מסוכן.כלבים מגזע מסוכן (פיטבול, אמסטף, רוטוויילר ועוד) וכלבים המעורבים בכלב מגזע מסוכן יוחזקו על ידי בוגר מעל גיל 18, מחויבים בזמם ברשות הרבים, וברצועה שאורכה עד 2 מטר .
ניתנים קנסות על כלב המשוטט כשאינו קשור ברצועה ואינו מוחזק על ידי בעלים.לכידת כלבים משוטטים: השירות הווטרינרי לוכד כלבים המשוטטים ברחבי העיר. כלב שנלכד והוחזק ברישיון ובעליו מאותר בעזרת הפרטים הרשומים בשבב, מוחזר לבעליו לאחר תשלום העלויות הרשומות בחוק. כלבים ללא בעלים או שהבעלים לא אותר מטופל על ידי רופאי השירות הווטרינרי (חיסונים, עיקור) ומועמד לאימוץ.
החזקה ורישוי של כלבים
רישוי כלבים
על פי החוק במדינת ישראל, בעליו של כלב שגילו מעל 3 חודשים חייב להחזיק ברישיון להחזקת הכלב. התנאים לקבלת הרישיון הינם:
סימון הכלב בשבב אלקטרוני, בעל מספר ייחודי, מספר השבב נרשם במאגר השבבים הארצי ומשמש כמספר ת.ז. של הכלב, לצד פרטי הבעלים (לחצו כאן לאתר משרד החקלאות), חיסון הכלב נגד מחלת הכלבת - הניתן אחת לשנה, החל מגיל 3 חודשים.
תשלום האגרה הקבועה בחוק. מתוך רצון להקטין את מספר הכלבים המשוטטים, מדינת ישראל קבעה מחיר מוזל משמעותית אשר אמור לעודד עיקור וסירוס של הכלבים.במקרים חריגים, בסמכות הווטרינר העירוני לקבוע תנאים נוספים, בהתאם לשיקול דעתו.
טיפולים מומלצים
בנוסף לחיסון השנתי כנגד מחלת הכלב, ישנם מספר טיפולים מומלצים לכלבך, הניתנים על ידי הווטרינר הפרטי:
טיפול נגד טפילי עור - קרציות ופרעושים. קיימים מספר רב של תכשירים למטרה זו – כדורים, תרסיסים, אמפולות ועוד. הטיפול הינו תקופתי, בהתאם לתכשיר ולכלב. מאחר והטפילים מפתחים עמידות לתכשירים, מומלץ להחליף בין התכשירים אחת לתקופה.
חיסון משושה – חיסון כנגד שש מחלות מדבקות (פרוו, כלבלבת, דלקת כבד נגיפית פאראינפולאנזה ושני זנים של מחלת העכברת).
טיפול נגד תולעי מעיים. הטיפול ניתן בכדור אותו הכלב מקבל באופן תקופתי / לפי הצורך,טיפול נגד תולעת הפארק. טיפול תקופתי.הטיפולים הללו אינם ניתנים בשירות הווטרינרי העירוני. אנו ממליצים להתייעץ עם הווטרינר הפרטי המטפל בכלבך לקביעת אופן הטיפול המומלץ לכלבך.
עיקור וסירוס כלבים
כיום, מומלץ ע"י כלל הרופאים הווטרינריים בארץ ובעולם לסרס ולעקר את הכלבים והחתולים לפני הגעתם לבגרות מינית. טיפול זה, מונע את התסכול המיני של החיה, מקטין את הסיכוי לפיתוח התנהגויות תוקפניות, מונע מחלות ומונע ילודה של בעלי חיים אשר עלולים להינטש ברחוב לאחר מכן. העיקור והסירוס מבוצעים ע"י הרופאים הווטרינריים כניתוח לכל דבר, תחת הרדמה מלאה ועם טיפול באנטיביוטיקה ומתן שיכוך כאבים.מתוך רצון לעודד עיקור וסירוס של הכלבים, קבעה מדינת ישראל הנחה משמעותית באגרת הרישיון לכלבים אלה.השירות הווטרינרי העירוני איננו מבצע עיקורים וסירוסים. אנו ממליצים להתייעץ עם הווטרינר הפרטי המטפל בכלבך.
תנאים נאותים להחזקת כלבים בחצראנו בשירות הווטרינרי העירוני מאמינים שלכל כלב מגיע בית, ובשל כך ממליצים על החזקת כל כלב בתוך הבית. אולם, אנו מבינים ומקבלים שעבור חלק מהאנשים חצר הבית הינה המקום המועדף לכלב, לחלק מהיום או לכולו.
החזקת כלב חופשי בחצר הבית – החזקה מועדפת
החזקת הכלב חופשי תתאפשר אך ורק בחצר השייכת באופן בלעדי לבעלי הכלב ולא בחצר משותפת למספר דיירים.
החצר תהיה סגורה בעזרת רשת, חומה או כל אמצעי אחר באופן מלא כך שבשום מקרה לא תתאפשר יציאת הכלב לרשות הרבים.לכלב תהיה גישה חופשית למחסה נקי ומוגן משמש, רוח וגשם ואשר בו יש מקום מרבץ, מלונה. במידה ומקום המרבץ עשוי בטון או מתכת יונח עליו בידוד תרמי.השערים לחצר, שער כניסת הולכי רגל ושערי חניה יהיו סגורים ונעולים כך שלא תתאפשר יציאת הכלב מהם לרשות הרבים, ולא תתאפשר פתיחה אקראית של השערים על ידי עוברי אורח או ילדים.
בעליו של כלב המוחזק בחצר, יציב בכל כניסה לחצר כאמור (שער הולכי רגל, שער חניה וכו') במקום גלוי שלט שבו כתוב "זהירות כלב" או לחילופין "זהירות כלב מסוכן" במידה ומדובר בכלב המוגדר "כלב מסוכן". גודל כל אות בשלט לא יפחת מ-5 סנטימטרים.
החזקת כלב קשור בחצר הבית
חל איסור על קשירת כלב ליותר מ-5 שעות ברציפות אלא אם התקיימו התנאים הבאים:
השטח העומד לרשות הכלב הקשור הינו 16 מ"ר לפחות והוא חופשי מעצמים שאמצעי הקשירה של הכלב עלול להסתבך בהם.
אורך השרשרת המחוברת לכלב אינו פחות ממטר וחצי (1.5 מ') ואופן הקשירה מאפשר לכלב להסתובב בכל השטח האמור בסעיף 1.בשני צדי השרשרת (בקצה המחובר לקולר הכלב ובקצה המחובר לכבל או ליתד הקשירה) יהיה מותקן "סביבון" על מנת למנוע את פיתול השרשרת סביב עצמה וקיצורה.חל איסור לקשור את הכלב עם קולר חנק. קולר חנק יהיה בשימוש רק בעת טיול של הכלב.באזור הקשירה תהיה לכלב גישה חופשית למחסה נקי ומוגן משמש, רוח וגשם ואשר בו יש מקום מרבץ, מלונה. במידה ומקום המרבץ עשוי בטון או מתכת יונח עליו בידוד תרמי.לכלב תהיה גישה חופשית למרחב מוצל ששטחו אינו פחות משלושה מטרים רבועים, וזאת לא כולל את שטח המלונה.כלי המים והמזון יונחו בצורה כזו אשר מאבטחת את מקומם ושרשרת הכלב אינה יכולה להפילם או לגרור אותם. כמו כן כלי המים והמזון יונחו באופן המאפשר גישה חופשית של הכלב אליהם.כלי המים והמזון יונחו במקום מוצל על מנת למנוע את עליית הטמפרטורה של המים והתפתחות של ירקת.
חל איסור על קשירת עד וחובה להוציא את הכלב לפעילות גופנית לפחות פעם ביום. פעילות גופנית תחשב שחרור הכלב בחצר או לחילופין יציאה לטיול עם רצועה לפרק זמן של חצי שעה (30 דק') לפחות.
החזקת כלבים מגזע מסוכן
מדינת ישראל ומשרד החקלאות הגדירו 8 גזעי כלבים כמסוכנים:
- אמסטף
- סטפורדשייר בול טרייר
- בול טרייר
- פיטבול
- רוטויילר
- דוגו ארגנטינו
- פילה ברזילרו
- טוסה אינו יפני
קישור לתמונות הגזעים באתר משרד החקלאות
כמו כן, כלבים שהם הכלאה של אחד מהגזעים המסוכנים ובעלי דמיון פיזי או התנהגותי לגזעים אלו יוגדרו כמסוכנים, בהתאם לשיקול דעת הווטרינר העירוני.בנוסף, בסמכות הווטרינר העירוני להגדיר כל כלב כמסוכן, באם נשך וגרם לחבלה חמורה ללא כל קשר לגזע הכלב.
תנאים להחזקת כלבים מסוכנים
בנוסף לתנאים להחזקת כלבים שאינם מסוכנים, המחזיק בכלב מסוכן צריך לעמוד בתנאים הללו:
בעלי הכלב המסוכן, חייבים להיות מעל גיל 18 שנים,בכל עת שיש בסביבת הכלב אדם נוסף שגילו מתחת לגיל 16 - פה הכלב צריך להיות חסום בזמם אשר ימנע נשיכה. הדבר חובה גם כאשר מתארחים קטינים בבית.
חצר הבית, בה מוחזק הכלב, חייבת להיות מגודרת ונעולה באופן שימנע מהכלב אפשרות לצאת ממנה. בכניסה לחצר יש צורך להציב שלט ובו כתוב "זהירות כלב מסוכן" (גודל כל אות בשלט לא יפחת מ 5X5 סנטימטר).
כל יציאה של הכלב מהבית תעשה כשהוא עם זמם על פיו, קשור ברצועה שאורכה אינו עולה על 2 מטרים והוא מוחזק בידי אדם שגילו מעל 18 שנים וביכולתו לשלוט בכלב ולמנוע ממנו לפגוע באחרים.המחזיק בכלב המסוכן (בעליו) ידאגו לביצוע ניתועיקור או סירוס של הכלב, לאחר שהכלב יגיע לגיל 6 חודשים.כלב מגזע מסוכן (או שהוגדר שכזה) לא ישוחרר בפארקים, בגינות לכלבים הפזורות ברחבי העיר או בכל מקום אחר, למעט בשטח פרטי (בהתאם לתנאים בסעיף 3).
בעלי הכלב המסוכן לא ימכור ולא ימסור את הכלב לאדם אחר, למעט לכלבייה הרשותית, לארגון למען בעלי חיים, למערכת הביטחון או לאדם אחר שהווטרינר העירוני אישר.אי עמידה בתנאים אלה עלולה לגרור ענישה בקנסות ואף מאסר.
הוראות החוקים הרלוונטיים למחזיקי כלבים
למעבר לדף חוק להסדרת הפיקוח על כלבים – 2002
למעבר לדף תקנות להסדרת הפיקוח על הכלבים – 2005
למעבר לדף התקנות להסדרת הפיקוח על הכלבים (יבוא ואחזקה של כלבים מסוכנים) – 2004
למעבר לדף תקנות הכלבת (חיסון) – 2005
למעבר לדף "תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים)", תשס"ט-2009