הערכות עיריית רחובות למצבי חרום

כללי

מצבי החרום השונים (מלחמה, רעידת אדמה, אסונות טבע וכו') עלולים לפקוד את מדינת ישראל ללא כל הודעה מוקדמת.

עקב כך חשיבות רבה לתגובתם המיידית של הרשות למצבים אלו.

ההנחת יסוד שעם התרחשות אירוע חירום כוחות ההצלה יגיבו מאוחר, דבר שידרוש מהרשות לתת מענה מהיר .התושבים יאלצו לפחות בתחילת המשבר להתמודד בכוחות עצמם לטפל בבעיותיהם ובמשפחותיהם.

הנחיות להתגוננות נכונה בזמן אזעקה

משק לשעת חרום (מל"ח)

עיריית רחובות באמצעות האגף לשירותי בטחון וחרום, פועלים להכנת העיר לשעת חרום לכלל מצבי החירום, באחריות הרשות להבטיח מתן שירותים חיוניים ע"מ לאפשר מתן שירותים חיוניים בזמן משבר  (בהתאם לחוק התגוננות אזרחית, תשי"א 1951)..

תחום החרום העירוני פועל באופן מתואם ומשולב. בזמני שגרה וחרום עם כלל  גופי החרום השונים כולל משרדי ממשלה, פיקוד העורף , משטרת ישראל, מכבי אש, מגן דוד אדום.

המשאב האנושי בהערכות לחירום מבוסס בעיקר על עובדי הרשות אך בזמן חירום ייתכן והרשות תעזר ותפעיל גם מתנדבים, עמותות ותלמידי כיתה י' – יב'.
העירייה מעמידה את מתקניה ומגוון אמצעים נוספים ע"מ לספק מענה לצרכי האוכלוסייה ובהתאם לנוהלי מל"ח (משק לשעת חרום).

ההיערכות בשגרה כהכנה לשעת חרום כוללת

• גיבוש תפיסת העירייה למצבי החרום השונים. וכתיבת נוהלי עבודה למצבים השונים.
• הכשרת עובדי העירייה, מתנדבים וכו' ע"י ביצוע תרגילים, ביקורות לרענון ושמירת הידע והכשרות המבצעים.
• הצטיידות באמצעים לשעת חרום.
• הכנת המקלטים הציבוריים בעיר.
• הכנת מרכז ההפעלה העירוני (מתקן שממנו תפעל הנהלת העירייה במצבי חרום קיצוניים).
• היערכות במוקד העירוני תוספת מוקדנים לקבלת פניות התושבים במצבי חרום.
• העברת מידע חיוני לציבור הן במישור הדוברות והן במישור ההסברה להתנהגות בהמשך עד גמר מצב החרום.
• הכנות לקליטת מפונים הנאלצים לעזוב את ביתם עקב מצבי חרום ומציאת פתרונות דיור זמניים עבורם.
• טיפול באוכלוסיות חלשות, קשישים, וכו'.
• הפעלת מערך הפסיכולוגי העירוני, פתיחת "מרכזי חוסן" ברחבי העיר לטיפול בנפגעי חרדה הן לפרט והן לקהילה.
• הבטחת אספקת מים ומזון בכמות המאפשרת המשך קיום סביר.
• המשך מתן שירותים חיוניים, פינוי אשפה, שירותי בריאות (בשיתוף פעולה עם קופות החולים) שירותי וטרינריה וכו'.
• הפעלת מערכת החינוך במגבלות, ע"פ הנחיות ממשלת ישראל.
• הכרזה על מבנים מסוכנים, שיקום מבנים ותשתיות שניזוקו.

מתקנים לשעת חרום

מרכזי השהיה
מרכזי השהיה הם מתקני מעבר לצורך קליטת מפונים חסרי קורת גג, שביתם נפגע באירוע חרום. מדובר בתקופה קצרה לצורך מתן טיפול ראשוני, לפני העברתם למרכזי קליטה, לקרובי משפחה או למקומות אחרים.

מרכזי קליטה
מרכזי קליטה נועדו לקלוט מפונים ולספק להם מגורים זמני, סידורי כלכלה ושירותי עזר בסיסיים, שיאפשרו לקיים אורח חיים סביר, עד למציאת חלופת דיור בעבורם או עד לחזרתם לביתם. בנוסף קיימים מתקני קליטה המשמשים כעתודה ארצית לקליטת מפונים.

תחנת ריכוז חללים (תר"ח)
באירועים רבי נפגעים מופעלת תחנת ריכוז חללים. הצוותים העוסקים בנושא כוללים עובדיי עירייה, אנשי משטרה, אנשי המכון הפתלוגי, צוות זיהוי קורבנות אסון (זק"א) ומתנדבים

המקלטים ציבוריים

המקלטים הציבוריים הפרוסים ברחבי העיר, נועדו לתת מחסה לשעת חרום לתושבי העיר חסרי המיגון. המקלטים מהווים נדבך נוסף להגנת האוכלוסייה בנוסף לממדי"ם בדירות פרטיות.
בכל מקרה חרום יש להאזין להנחיות פיקוד העורף בנושא ההתגוננות המתאימה לאותה עת ולאיום המצופה.

צופרים

מערך הצופרים בעיר הוקם בשיתוף פיקוד העורף הצופרים מאפשרים להביא את ההתרעה לידיעת כלל תושבי העיר בשעת חרום (יש כיסוי לכל שכונות העיר) באחריות פיקוד העורף ועיריית רחובות לבצע ביקורות וניסויים לשמישות הצופריםלאורך כל השנה.

הכנת מוסדות החינוך לשעת חרום

• הדרכה והכשרת מנהלי בתי הספר, עוזרי הבטחון, רכזי הטיולים, גננות, עובדי הוראה ותלמידים, בתחומי "עזרה ראשונה" "כיבוי אש" "חומרים מסוכנים ועוד.
• יזום וקיום מגוון רחב של תרגילים ע"פ הנחיות חוזר מנכ"ל, משרד החינוך. משרד החינוך ירידה למקלטים, פינוי בי"ס וכו'
• יזום ויבוצע ביקורות במוסדות חינוך לצורך בדיקת המוכנות לחרום בשעת חרום.
• הפעלת מוקדי מצוקה, מצלמות, סיירי בטחון לתגובה מהירה לקריאות בטחון.
• קביעה בכל מוס"ח על אופן קיום הלימודים בשעת חרום ע"פי הקריטריונים הבאים:
• החלטת ממשלה קיום או אי קיום לימודים
• שטחי במקלטים בתי הספר
• מספר התלמידים
• במידה ומספר התלמידים עולה מקיבולת במקלטים תופעל באותו מוסד חינוכי משמרת שניה או לחילופין מס' התלמידים העודפים יועברו לביה"ס אחר.

הערכות לרעידות אדמה הכנות לרעידת אדמה