לקראת העלייה לכיתה א', השירות הפסיכולוגי-חינוכי עירוני פונה להורים:

מי מתאים/ה לעלות לכיתה א'? כיצד ניתן להכין את הילדים לקראת המעבר לכיתה א'?

חשוב להדגיש! ילדים שונים זה מזה ומתפתחים בקצב אישי. לרשותם עוד לפחות מחצית השנה להמשיך להתפתח ולגדול.

 יתכן כי ילד יהיה מפותח יותר בתחום אחד ופחות בתחום אחר. בכל מקרה של קושי או התלבטות מומלץ בחום להתייעץ עם הגננת, ובמידת הצורך היא תערב את פסיכולוג/ית הגן.

המעבר מהגן לכיתה א' הוא שלב מרגש בתהליך ההתפתחותי של הילדים וההורים. הוא נקבע בחברה שלנו בגיל שש לאור תהליכים התפתחותיים המתרחשים אצל הילדים בתקופה זו במגוון תחומים- קוגניטיבי, רגשי, התנהגותי, חברתי ופיזי.

הכניסה לכתה א' מהווה שינוי משמעותי בחיי הילד והוריו. היא מסמלת את הפרידה מהגיל הרך ומעבר לשלב התפתחותי בוגר יותר. עבור רוב הילדים מדובר בחוויה מאתגרת אך גם נעימה ומגדלת, ובזכותה הילד חווה עצמו כעצמאי ובוגר יותר.

 

אז מה נדרש מהילדים עם המעבר לכיתה א'?

המעבר לכיתה א' מציב בפני הילדים מספר משימות התפתחותיות:

רכישת קריאה וכתיבה, למידת חשבון, הסתגלות למסגרת המשמעתית והחברתית של הכיתה ובית הספר ,תפקוד עצמאי בכתה, פיתוח הרגלי למידה ועוד..

על מנת לעמוד במשימות הללו, מומלץ כי הילדים יגיעו עם מוכנות מספקת דיה במספר מישורי התפתחות.

מהם המרכיבים ההתפתחותיים שסייעו לילדים במעבר לכיתה א'?

נתייחס לארבעה צירי התפתחות: התפתחות פיזיולוגית-נוירולוגית, שכלית, רגשית וחברתית.

1) תחום פיזיולוגי נוירולוגי- מדובר בבשלות מערכת העצבים המתרחשת באופן טבעי אצל כל ילד. כגון:

*איכות השמיעה והראייה אשר יאפשרו לילד לעקוב אחרי המתרחש בכתה, להשתלב בדיונים, לרכוש כתיבה ועוד.

*מוטוריקה גסה - רמת השליטה של מערכת העצבים בפעולות השרירים 'הגדולות,  'הגסות': קפיצה, שיווי משקל. 

*מוטוריקה עדינה - רמת השליטה של מערכת העצבים בפעולות השרירים 'העדינות': כתיבה, גזירה, השחלה.

* גרפומוטוריקה-  היכולת של הילד ליצור בעזרת כלי הכתיבה צורות גרפיות, תנועה גרפית. 

*קואורדינציית עין-יד - התיאום בין התפיסה החזותית של העיניים (מה רואים) ובין הביצוע המוטורי או הגרפומוטורי של היד (מה עושים).   

*תפיסה חזותית- התפיסה המדויקת של גירויים חזותיים הנקלטים דרך העין ומעובדים במרכזי הראיה במוח. עוזרת לקלוט מהר אותיות בזמן קריאה וקשורה אף היא לכתיבה.

*תפיסה שמיעתית- התפיסה המדויקת של גירויים שמיעתיים הנקלטים באוזן ומעובדים במרכזי השמיעה במוח. ההשפעה המרכזית של התפיסה השמיעתית בתהליכי הקריאה והכתיבה היא על התפתחות המודעות הפונולוגית.

*מודעות פונולוגית- היכולת לזהות צלילים של 'פונמות', חלקי מילים. המודעות הפונולוגית הכרחית לתהליכי הקריאה והכתיבה.

2) תחום קוגנטיבי (שכלי)- מדובר במרכיבים הקשורים להתפתחות החשיבה ויכולת הלמידה. כגון:

*למידה וזיכרון- היכולת לרכוש ידע חדש ולשמר אותו בזיכרון.

*תפקודי קשב וריכוז- טווח ריכוז, איכות הקשב

*רמה שפתית-לשונית- הבנה והבעה שפתית בהתאם למצופה מהגיל.

*ידע עולם כללי, שליטה במושגי יסוד (צורות, כמות, אברי גוף ועוד).

*חשיבה לוגית- כגון הבנה של סיבה ותוצאה

*חשיבה כמותית- מושגים טרום חשבוניים, יכולת לספור, תפיסה אוטומטית של כמות, התאמת כמות למספר, שימור כמות.

3) תחום רגשי- עלייה לכיתה א' דורשת מהילדים לגייס כוחות מנטליים רבים. ככל שיהיה בידי הילד יכולות מגובשות יותר בתחום זה, הוא יצלח את השלב בקלות רבה יותר. מה נצפה לקראת העלייה לכיתה א'?

*נצפה כי הילד יגלה סקרנות, מוטיבציה ועניין בלמידה

*מידה מספקת של עצמאות (למשל, יכולת להיפרד מההורה בשער, להיכנס לבד לכיתה, לגשת במהלך היום להתפנות בשירותים בקצה המסדרון, לפנות למורים בעת הצורך וכד')

*אחריות, משמעת עצמית- אחריות על הציוד האישי, קבלת חוקי המסגרת.

*תחושת מסוגלות, ביטחון עצמי- יאפשרו להתנסות במגוון מצבים חדשים.

*יכולת לשאת תסכולים, לדחות סיפוקים, להמתין, להתמיד במשימות.  

4)בתחום החברתי- היכולת ליצור קשרים עם ילדים בני הגיל ועם דמויות סמכות (מבוגרים). בכדי ליצור קשרים תקינים עם אחרים נדרשות יכולות כמו: לקבל מרות של מבוגרים, לקבל כללי התנהגות, לשחק תוך שיתוף פעולה מתוך הגינות, הבנת הנורמות החברתיות, יכולת לחכות בתור, להתחלק, לשמור על כללי המשחק, לוותר, לעמוד על שלו, לשתף פעולה בקבוצה, יכולת לשאת תחרות, לרצות להצליח ובמקביל לא להיות לדעת להפסיד.

כיצד הורים יכולים לסייע בהכנה למעבר?

בשלב הזה של השנה ניתן לסייע לילדים באמצעות חשיפה לפעילויות תואמות גיל, כגון:

  • במישור הפיזי: ביצוע בדיקות שמיעה וראייה, יציאה לגן גן שעשועים, רכיבה על אופניים, משחק בכדור, פעילויות גזירה, צביעה, השחלה, יצירה בחומרים.  
  • במישור הקוגניטיבי: הקראת סיפורים, הכנסת מושגי חשבון בחיי היום יום, משחקי זיכרון, שאילת שאלות ועידוד לשיתוף במלל, התייחסות לאותיות ומספרים באופן ספונטאני (במעלית, בשלטי חוצות).
  • במישור הרגשי: עידוד על מאמץ והתנסות, עלייה באופן מדורג של דרישות של אחריות ועצמאות, כמו להישאר לבד אצל חבר, לפנות צלחת, פיתוח סקרנות בתחומי עניין חדשים, ציפייה להמתנה ודחיית סיפוקים הולכת וגוברת ועוד.  

בברכת דרך צלחה,

צוות השרות הפסיכולוגי חינוכי-התפתחותי-קליני - עיריית רחובות