כאשר הילדים חוזרים מהגן לאחר שבילו שם שעות רבות מיומם, אנו ההורים סקרנים לדעת מה חוו, איך הרגישו, עם מי שיחקו ועוד. לרוב נפתח בשאלה "איך היה לך היום בגן?" והתשובה האוטומטית שבוודאי נקבל- "כיף". אין ספק שלא לתשובה כזו כיוונו, אז למה למעשה זו התשובה שקיבלנו?

חשוב לזכור כי ילדים חווים חוויות רבות לאורך יומם בגן והם מתקשים להתמקד ולברור מה לספר. כמו כן ילדים חיים את הרגע הנוכחי ומתקשים להעלות מידע ורגשות לגבי מה שקרה קודם. 

יצירת שיח שיתופי הינה יכולת מתפתחת ונלמדת, ולנו ההורים ההזדמנות ללמד את ילדנו וללוות אותם בפיתוח יכולת זו.  ההשקעה בבניית מערכת שיח טובה עם ילדינו תניב פירות לאורך חיינו המשותפים. 

אז איך עושים זאת?

לפניכם מספר דרכים לעודד שיח של שיתוף בחוויות:

  • למצוא את המרחב המתאים לשיחה עבור הילד וההורה- כאשר ההורה פנוי ומכוונן אל הילד והילד פנוי ונינוח. לדוגמא ישנם ילדים שמתקשים במעבר מהגן לבית ואם נשאל בדרך, נקבל תשובות לקוניות בשל אי פניות הילד לכך. גם מצבים בהם הילד עייף או רעב מקשים על יכולתו להתפנות לנהל שיח. יש ילדים שרק בסיום של היום עם המעבר הרגוע להירדמות, יהיו פנויים לשיח ושיתוף על היום שעבר.
  • לשאול שאלות פתוחות וספציפיות- להבדיל משאלות כן/ לא, שאלות פתוחות מזמנות תשובה המתארת את הנעשה ואת החוויה. כמו למשל : איזה משחק אתה אוהב בחצר? מה הגננת סיפרה במפגש?
  • לאפשר לילד להוביל את השיח- חשוב שהילד יביא את התכנים שמעסיקים אותו ומשמעותיים עבורו ושנקשיב גם לנושאים שנראים לנו מהמצד זניחים ולא משמעותיים.
  • הרחבה של השיתוף-  כדאי להעמיק ולשאול מספר שאלות באותו נושא ולא למהר לנושא הבא. לעיתים מספיק לחזור על מה שהילד אמר על מנת לעודד המשך הרחבה (למשל, "אז אני שומע שהתגלשת היום עם מיכאל..."). 
  • לשאול שאלות המתייחסות לרגשות וחוויה סובייקטיבית- "מה נהנית לעשות כששיחקת עם דניאלה?"/ "האם למדת משהו מעניין במפגש?"
  • לשקף את תחושותיו של הילד- לעיתים כאשר הילד משתף בדבר מה מטריד (לדוגמא: "לא היה לי עם מי לשחק היום") הנטייה ההורית לעיתים היא מטח שאלות מודאגות, ונתינת עצות ("בפעם הבאה תגיד לגננת שתעזור לך, תפנה לילדים ותבקש לשחק איתם וכו'"). כדאי במקום זאת לנסות לדבר את הקול הפנימי של הילד (לדוגמא: "זה בטח היה לא נעים לשחק לבד בחצר", "אולי הרגשת לבד"), כך הילד ירגיש שרגשותיו ותחושותיו מובנות על ידי ההורה. הדבר יעודד את הילד להמשיך ולשתף בעתיד גם בחוויות מורכבות. בנוסף אפשר לעודד את הילד לחשוב יחד עם פתרונות למצב (למשל, "מה אתה חושב שיעזור לך בפעם הבאה שזה יקרה לך?")
  • טקסי שיתוף- קביעה של זמן מוגדר או טקס קבוע סביב שיחת השיתוף כגון : לספר דבר אחד טוב ודבר אחד רע במהלך ארוחה משפחתית.
  • קבלת מידע ממנהלת הגן- מומלץ להתעדכן על הנעשה בגן בימים אלה ובכך לדעת אילו שאלות מכווינות ניתן לשאול על הנעשה בגן.
  • שיתוף על ידי ההורה- כאשר ההורה מספר בעצמו על מאורעות היום הוא מעודד חווית שיתוף ונותן דוגמא לילד כיצד עושים זאת. ילדים תמיד שמחים לשמוע מה עבר על הוריהם , מומלץ לשתף בחוויות קונקרטיות או רגשיות פשוטות על מנת שיתאימו לרמת ההבנה של הילד. לדוגמא: "הגעתי לעבודה ולא מצאתי חנייה הייתי מתוסכל מאוד, הסתובבתי שוב ושוב בסוף מצאתי חנייה ממש רחוקה ורצתי מהר למשרד". "היום כשהגעתי לעבודה גיליתי שחברה שהייתה חולה שבה לעבוד ומאוד שמחתי לראות אותה, שתינו קפה יחד ודיברנו הרבה". 

רכישת היכולת לנהל שיח משמעותי הנה תהליך המתמשך לאורך תקופת ההתפתחות של הלד. גם אם בגיל הצעיר אנחנו זוכים רק לשיתוף חלקי, חשוב שנמשיך לאורך זמן ובסבלנות לתת דוגמא לשיתוף ולעודד את ילדנו לשתף כדי לאפשר שיח מעמיק יותר בעתיד. 

 

שיהיה שיח הדדי ונעים!

צוות גיל רך

השירות הפסיכולוגי בעיריית רחובות