הוגש דו"ח מבקר עיריית רחובות לשנת 2021
בימים אלה מתפרסם דו"ח מבקר עיריית רחובות מספר 41 לשנת 2021, בהתאם להוראות פקודת העיריות.
למבקר העירייה יש סמכות ייחודית על פי פקודת העיריות, לבדיקת תהליכים וגופים בתוך העירייה, תוך גישה עצמאית ובלתי מוגבלת, לכל מאגר נתונים ולכל מסמך או ישיבה.
מבקר העירייה, נפתלי אקרמן, בדק במסגרת העבודה על הדו"ח השנתי שלו מספר נושאים.
בימים אלה מתפרסם דו"ח מבקר עיריית רחובות מספר 41 לשנת 2021 בהתאם להוראות סעיף 170 (ג) לפקודת העיריות.
בעניינים שבהם היו המלצות – הן התקבלו על ידי מנכ"ל העירייה, מאיר דהן, וראש העיר, רחמים מלול. רבים מההמלצות כבר מיושמות ו/או הוטמע בתוכניות העבודה של העירייה.
יצוין כי עם כניסתו של מר דהן לתפקידו, הוא מונה על ידי ראש העיר לעמוד בראש צוות לתיקון הליקויים.
מאיר דהן, מנכ"ל העירייה: "אנחנו מאמינים בביקורת ככלי חשוב לארגון, אשר פועל לשיפור מתמיד של עבודתו, לתיקון ליקויים ולהבטחת שמירה על כללי המנהל התקין.
המלצות הביקורת משרתות את ייעול המערכת, ופרסומן משרת את השקיפות, שאנו מחויבים לה. המנהלים והעובדים בעירייה ימשיכו לשתף פעולה עם הביקורת, ויטמיעו את ההמלצות הרלוונטיות – כל זאת לצד המשך פיתוח וקידום העשייה למען התושבות והתושבים".
הדו"ח המלא באתר העיריה בקישור >> לחצו כאן
במסגרת הביקורת נבחנו מספר נושאים:
תקנות הגנת הפרטיות ואבטחת מידע
בעיריית רחובות פועלות מערכות מידע ממוחשבות ומנוהלים מאגרי מידע רבים לצורך אספקת שירותים מגוונים לתושבים.
במסגרת הביקורת נבחנו נאותות ניהול היבטי אבטחת מידע בעירייה, בהתייחס לדרישות תקנות הגנת הפרטיות, הנחיות רשות הגנת הפרטיות ומערך הסייבר תוך בחינת תהליך יישום תקנות בעירייה ואת אפקטיביות מנגנוני אבטחת מידע הקיימים בעירייה להתמודדות עם מתקפות סייבר, תוך זיהוי חולשות אבטחה, פגיעות ופערים.
במסגרת הביקורת גם נבחנו היבטי אבטחה והגנת הפרטיות בנושא עבודה מהבית לאור הצורך שגבר במהלך משבר הקורונה.
איכות הסביבה
החוק להגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), תשע"א-2011, נועד "להגן ולשמור על איכות הסביבה ולשפרה, ולמנוע פגיעה בסביבה ובבריאות הציבור" וחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), תשס"ח-2008 קובע כי "רשות מקומית גדולה או איגוד ערים שעיקר עיסוקו שמירה על איכות הסביבה, יפעלו בתחום שיפוטם לאכיפת חיקוקי הסביבה...עבירה על חיקוק סביבה היא עבירת קנס".
הביקורת סקרה את פעילות המחלקות השונות העוסקות בתחומים הנוגעים לאיכות הסביבה, תוכניות העבודה העתידיות בנושא ומידת יישום ומעקב אחר התוכניות; מיצוי תקציבי הממשלה הייעודיים בתחום ('קולות קוראים'); עוד נבדקו היבטים בממשק העבודה עם איגוד הערים לאיכות הסביבה "דרום יהודה"; הטיפול במפגעים (ריח, רעש, אסבסט ופסולת בניה); עוד נבדק הטיפול במניעת חריגות במידת הקרינה אלקטרומגנטית במוס"ח וכן טיפול ומניעת מפגעי יתושים וזבובים.
הביקורת ציינה כי תושבי העיר מדרגים בשביעות רצון גבוהה את איכות האויר ביחס לתושבי רשויות מקומיות אחרות.
מקלטים
"חוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951" מטיל על הרשות המקומית את החובה להתקין ולתחזק מקלטים ציבוריים הפרוסים בתחום שיפוטה, ולשמור על תקינותם על מנת שישמשו מחסה ראוי בשעת חירום.
"תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), תש"ן-1990" מפרטות דרישות שונות בכל הקשור להקמת ותחזוקת מקלטים, כגון: תכנון, גודל מינימלי, דרכי גישה, מיגון, ציוד וכו'.
ב"תקנות ההתגוננות האזרחית (השתתפות רשויות מקומיות) תשט"ז- 1955", מפורטות החובות המוטלות על הרשויות המקומיות ביחס למקלטים ציבוריים המותקנים בשטחן.
הדו"ח עוסק במידת מוכנותם של המקלטים הציבוריים לשעת חירום, תקצובם, התחזוקה השוטפת והשיפוצים שנערכים מעת לעת, תוך בדיקת עמידה בהוראות חוק, תקנות והנחיות פיקוד העורף וכן מדיניות ונהלי העירייה בנושא ובחינת טיבם.
מחלקת קליטה
על פי חוק השבות תש"י- 1950 'עולה' הוא אדם שעלה לישראל וקיבל מעמד עולה ממשרד הפנים. כמו כן קובע החוק שכל יהודי זכאי לעלות לישראל, וכי גם בן-זוגו, ילדיו, נכדיו ובני-זוגם של יהודי זכאים לעלות לישראל, למעט כמה חריגים, המפורטים בחוק, ובהם: אדם הפועל נגד העם היהודי או העלול לסכן את בריאות הציבור או את ביטחון המדינה, ואדם בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
הרשות המקומית היא הגורם שמולו מתנהל האזרח בכל הקשור לחובותיו וזכויותיו הקשורים לנושאים מוניציפאליים כגון: תנועה וחניה, חינוך, ארנונה, רווחה ובריאות, רישוי ופיקוח בניה קבלת הנחות, ועוד. במסגרת סל השירותים שמעניקה הרשות המקומית לאזרח עליה לדאוג גם לאוכלוסיות מוחלשות המתגוררות בתחומה כגון: קשישים, נוער במצוקה, עולים חדשים ועוד.
הרשויות המקומיות פועלות בתמיכה של משרד העלייה והקליטה כאשר המטרה היא לקדם עידוד עליית עולים חדשים לארץ ישראל וקליטתם בארץ, שכן, במהלך שנות קיומה של המדינה קלטה מדינת ישראל עולים רבים ממדינות שונות, וביניהן ברית המועצות לשעבר, מדינות צפון אפריקה, מדינות דרום אמריקה ועוד. במסגרת קליטתם של העולים נעשות פעולות שונות על מנת לאפשר את קליטתם המוצלחת של העולים בארץ וכן על מנת לאפשר את שילובם בחברה הישראלית, דבר שיגדיל את הסיכויים להישארותם בארץ.
מטרת הביקורת הינה בחינת נאותות מיצוי הכנסות העירייה ממשרד העלייה והקליטה לשנים 2019-2020, וכן בחינת נאותות השירותים העירוניים הניתנים לעולים באמצעות מחלקת הקליטה ומוקד הקליטה בעירייה.
השירות המקוון
על רקע התמודדות העירייה עם מגפת הקורונה והשלכותיה, הוחלט ע"י הביקורת לערוך בדיקה רוחבית של מערך השירותים המקוונים שהעירייה מעמידה לרשות התושבים.
הביקורת העלתה כי הנהלת העירייה בהובלת ראש העיר ומנכ"ל העירייה הנכנס, רואים בחדשנות עקרון מנחה ומתווה ביישום מדיניות ראש העיר, לרווחתם של תושבי העיר.
כבר במהלך משבר הקורונה, הונחו כלל גורמי המקצוע, לפעול לצמצום תהליכי העבודה המחייבים הגעה פיזית ומסירת מסמכי נייר; הפקידים הונחו לבחון ולהטמיע תהליכי עבודה ורגולציות שנדרשות להיות ישימות גם במרחב הדיגיטלי.
לאור החשיבות שהנהלת העירייה רואה בשירות המקוון, כבר במהלך הביקורת, הואץ פיתוחו של אתר אינטרנט עירוני חדש שהועלה לאוויר, אשר מהווה תשתית איכותית לאספקת שירותים טכנולוגיים דיגיטאליים ומקוונים ברמה גבוהה.
לאתר הועלו טפסים מקוונים רבים ומגוונים מכלל אגפי העירייה, לצורך הנגשה ושיפור משמעותי של השירות לתושבים.
האתר החדש משדרג את השירות הדיגיטאלי של העירייה ואת ההנגשה המקוונת של חלק מהשירותים שניתנו באתר הקודם.
כמו כן, העירייה השקיעה סכומי כסף משמעותיים ברכישה והטמעת מערכת ממוכנת, שצפויה לשדרג משמעותית את רמת הדיגיטציה של השירותים לתושב לטובת שיפור השירות לתושבים.
במהלך הטמעת המערכת ביחידות המקצועיות, מתבצע הליך בחינה מחודשת לכלל תהליכי העבודה והטפסים המשמשים את היחידות המקצועיות למתן שירות, מתוך מטרה להביא לשירות מקוון, זמין ויעיל.
תהליך ההטמעה מתבצע באופן הדרגתי ובסופו של דבר הוא יקיף את כלל האגפים המקצועיים, בכלל יחידות העירייה.
מחזור והפרדת פסולת
בפקודת העיריות [נוסח חדש] מעוגנות חובותיה של עירייה לדאוג לתברואה, לפינוי אשפה ולניקוי הרחובות במרחב הציבורי שבתחום שיפוטה.
בתחומן של הרשויות המקומיות מצטברת פסולת מסוגים שונים: אשפה ביתית, גזם וגרוטאות, פסולת בניין ועוד.
בישראל קיימת בעיית מאגרי פסולת שמחמירה עם גידול האוכלוסייה והעליה ברמת החיים.
עקב בעיית מאגרי הפסולת, המדיניות הממלכתית בישראל הינה צמצום הטמנת הפסולת ככל הניתן באמצעות מיחזורה.
"פסולת למיחזור" מוגדרת בחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשל"ג -1993 (להלן:" חוק המיחזור"). כ"חמרים ומוצרים מכל סוג שהוא הניתנים למיחזור, שהושלכו או המיוחדים להשלכה, לרבות נייר, קרטון, פלסטיק, זכוכית וטקסטיל".
תקנות איסוף ופינוי ופסולת למחזור (חובת פינוי פסולת למחזור), תשנ"ח- 1998 קובעות כי "רשות מקומית תפעל להפחתה הדרגתית של כמות הפסולת שלה לסילוק, על ידי פינוי למיחזור של חלק ממנה, באחוזים...".
נושא המחזור מעוגן גם בחוק עזר לרחובות (שמירת הסדר והניקיון), התשמ"ג-1982.
על מנת לצמצם את כמות פסולת האריזות, למנוע את הטמנתה ולעודד שימוש חוזר באריזות נחקק בשנת 2011 החוק להסדרת הטיפול באריזות, תשע"א-2011.
מטרת הביקורת הינה לבחון את נאותות פעילות מחזור והפרדת הפסולת בעיר רחובות בשנת 2020.
שירות פסיכולוגי חינוכי
השירות הפסיכולוגי חינוכי נמצא בממשק שבין משרד החינוך, רשות מקומית ומשרד הבריאות. מטרת השירות הפסיכולוגי לקדם את רווחתם הנפשית של תלמידים, הורים, צוותי החינוך בגני הילדים ו/או בתי הספר וגורמים הקהילתיים.
הפסיכולוג החינוכי מעורב בתהליכים חינוכיים והטיפוליים בבית הספר ובקהילה, ברמת הפרט וברמה המערכתית. השירות ניתן באמצעות היחידה לשירות פסיכולוגי חינוכי.
במסגרת הביקורת השנתית, נערכה ביקורת מעקב אחר תיקון ליקויים שעלו בדו"ח מבקר העירייה מס' 8/32 לשנת 2012 ומידת יישום ההמלצות.