לרגל שבוע השפה העיברית השירות הפסיכולוגי החינוכי העירוני מייעץ: איך לגרום לילדים לאהוב ספרים?

רבות דובר על חשיבות הקראת הספרים לילדים, אפילו מייד לאחר הלידה.
ספרים מהווים מקור הנאה לילדים רבים והם הזדמנות לאינטראקציה משמעותית עם ההורה. מעבר לאינטראקציה המהנה, קריאת ספרים עם הילדים שלנו הינה בעלת פוטנציאל לקידום אוצר המילים והיכולות השפתיות. קריאת הספרים תורמת אף להתפתחות הרגשית- חברתית, שכן ספרי ילדים עשירים בהתייחסויות לרגשות, מחשבות, מערכות יחסים ועוד.

בספרות המקצועית נמצא כי הדרך בה מקריאים את הספר משפיעה על התרומה שניתן להפיק ממנו.

אחת הדרכים לקריאת ספרים לילדים נקראת "קריאה דיאלוגית". אז מה זה אומר בעצם?

זוהי שיטה שנועדה לעודד מבוגרים ליזום דיאלוגים ושיח עם ילדיהם בעת קריאת סיפור משותפת.

איך בפועל נעשה זאת?
1. השלמה – המבוגר משאיר את סוף המשפט פתוח, ומאפשר לילד להשלימו.
עדיף להשתמש בהשלמה בעיקר בספרים עם חריזה או בעלי מבנה עלילתי חזרתי, בהם הילדים יכולים להיעזר בזיכרון לצורך השלמה (לדוגמא: "תירס חם.. בים בם בם... בים בם בם.. תירס חם").

2. היזכרות – תוך כדי הסיפור או בסופו, המבוגר שואל שאלות על המאורעות או על הרעיון העיקרי בסיפור. למשל, ניתן לשאול "מה קרה לבלון של אלון?".
השאלות הללו מסייעות לילד בהבנת עלילת הסיפור והשתלשלות האירועים.

ילדים מתמקדים ומסתכלים בעיקר על התמונות בספר. על כן, חשוב לבחור ספרים עם איורים מושכים, ברורים ועשירים בהתרחשויות. שני סוגי התיווך הבאים ממוקדים באיורים שבספר:
3. שאלות פתוחות – המבוגר שואל שאלות פתוחות במטרה לעודד את הילד לתאר את המתרחש בתמונה. למשל, נוכל להתבונן באיור ולשאול את הילד שאלה כללית כמו "מה קורה בתמונה הזו?"

4. שאלות פתוחות – באמצעותן מכוון המבוגר את הילד לתיאור או מתן שם לתמונות בספר. ניתן לשאול שאלות מי, מה, למה, איפה. למשל, "מה הוא עושה?", "מה זה?", "איפה הפיל?"

5. הרחקה – סיפור מעודד את הילד לקשר בין אלמנטים בסיפור לבין רעיונות וחוויות מעולמו.
למשל, אם בספר מספרים על ילד שביקר בחווה. נוכל לשאול את הילד "זוכר שהיינו בגן החיות? איזה חיות ראינו שם?".

מעבר לכך, סיפור יכול לעסוק בנושאים רגישים בחיי הילד. המוקד בספר הוא דמות אחרת ולא אני, מה שמאפשר הרחקה רגשית ויכולת לשוחח על נושאים שונים שקשה לשוחח עליהם ביומיום. למשל, הספר "לקוף יש בעיה" עוסק בקוף שהלך לאיבוד ומחפש את אימו. ישנם ילדים שחוו אירוע דומה או חוששים ללכת לאיבוד. ניתן לשוחח על הנושא באמצעות שיח על הקוף ולא על החוויה הישירה של הילד, כמו "איך הרגיש הקוף?", "מה הוא עשה?", "מה עזר לו?". במידה והילד מאפשר, ניתן בהמשך לגעת גם בחוויה האישית של הילד "גם אתה הלכת לאיבוד כשהיינו בגינה, נבהלת ורצית למצוא את אמא ואבא".  

על אף החשיבות הרבה של קריאת הספרים המשותפת וסוגי התיווך השונים שהובאו כאן, חשוב לזכור לדבוק במה שנעים ומתאים לכם ולילדיכם.
שימו לב מה מעניין את הילד בסיפור, לאן הקשב שלו מופנה, לאיזה סוג תיווך הוא נענה.
שמרו על פעילות הקריאה המשותפת מקרבת, קלילה ומהנה!

צוות מעג"ן קש"ת

השירות הפסיכולוגי החינוכי- עירוני רחובות